רקע – בעיית "נעילת הנתונים" (data locking) והצורך באינטראופרביליות (interoperability)
- לארגוני בריאות מידע רב המשמש לצרכים שונים
- המערכות בארגונים הרפואיים "סגורות" ואינן מאפשרות חיבוריות ושיתוף מידע עם מערכות אחרות
- בשנים האחרונות ישנו ביקוש גדול ל"דיגיטציה" במגזר הבריאות
- ציפייה לשיתוף מידע אחוד ומלא לצורך קבלת החלטות
- בתוך ארגונים
- בין ארגונים
- בין מדינות
- כיום אין מודל אחוד להעברה ושיתוף של מידע רפואיאלא "מגדל בבל דיגיטלי"
- רשומות מטופלים חייבות להיותזמינות, ניתנותלהעברהומובנות (understandable) בקלות.
- ע"מ לאפשר מעברמרפואהתגובתית (reactive) לרפואהיוזמת (proactive) ע"י הפעלת כלים תומכי החלטה נתוני מטופלים צריכים להיות מובנים (structured) וסטנדרטיים
- שימוש בסטנדרטים מאפשר אינטראופרביליות !
מה זה FHIR ומהם עקרונות היסוד שלו ?
תקן FHIR (Fast Healthcare Interoperability Resources) הוא תקן בינלאומי המפותח על ידי חברי קהילת FHIR ואשר נתמך על ידי ארגון התקנים HL7. התקן מתייחס למידע הבריאותי והאדמיניסטרטיבי העוסק במטופל, בטיפול ובארגון הבריאות, מתוך ראיה רחבה של מסע המטופל. תקן FHIR של HL7 הוא יותר ממודל נתונים, הוא חלק משינוי תפיסתי במתן שירותי בריאות. מדובר במהפכה המקדמת תפיסת טיפול שבה המטופל במרכז, והטיפול הוא פרואקטיבי, מותאם אישית ומבוסס דאטה.
התפיסה של FHIR מושתתת על מספר עקרונות יסוד:
- "ארגז כלים" – מודל פשוט וממוקד –תוך שימוש בהרחבות לפי צורך, בהתאם לתחום או למדינה.
- FHIR בנוי ממכלול של 430 רכיבים מודולריים הנקראים משאבים (resources) כגון"מטופל" ,"אבחנה" ,"תכנית טיפול" ,"מטפל" ,"מיקום"
- אלו הם business concepts מוגדרים שהיינו רוצים להעביר לגביהם מידע בין מערכות.
- תפיסת הפתרון היא ששימוש בסט המשאבים ה"מוכן" יענה על את מרבית מקרי השימוש הנפוצים
- ניתן להרכיב משאבים אלו יחד ולשלבם במערכות קליניות או מנהליות כגון אפליקציות מובייל, אפליקציות מבוססות ענן, שיתוף נתונים של ה- EMR, תקשורת בין ספקי שירותי בריאות מוסדיים גדולים ועוד.
- כל משאב מוגדר בצורה ברורה –מה הוא כולל (למשל –משאב מטופל יכלול בד"כ תאריך לידה, מגדר, פרטי קשר ועוד) וכן פירוט לגבי המשאב בשפות התכנות השונות.
- לכל משאב מגדירים:
- את האלמנטים המרכזיים הנפוצים שהוא כולל
- מהן הטרמינולוגיות המרכזיות שמשתמשים בהן עבור המשאבים
- מעבר למבנה הבסיסי, ישנן "הרחבות" של הסטנדרט עבור מדינות באופן פרטני,וכן מדריכים להטמעת FHIR למקרי בוחן ספציפים. למשל, לשימוש ב-FHIR לשיתוף של מידע גנטי,או ליצירת שאלונים.
- תעוד מקיף בשפה לא טכנית
- ישנם מדריכים ברמה הבינ"ל וישנם מדריכים למדינות ספציפיות.
- עבור כל משאב ישנם גם מדריכים המתמקדים באופן הניהול שלו, דוגמאות ליישום, הסברים ועוד.תיעוד זה ביחס לכל המשאבים, מונגש באתר שלבאתר ניתן גם לראות כיצד ארגונים שונים מיישמים את הסטנדרט,וללמוד מכך.
- השיתוף והתיעוד חשובים שכן ישנה חשיבות לעקביות בשימוש בסטנדרט על פני ארגונים שונים
תועלות השימוש FHIR
- לארגוני הבריאות
ארגוני הבריאות מעוניינים בקבלת כל המידע הנוגע למטופלים שלהם ממגוון מערכות וארגונים, שואפים לחדשנות ולשימוש יעיל במידע, להטמעת תהליכים חכמים של קבלת החלטות, וכל זאת מבלי להיות תלויים בפיתוח גרסאות תוכנה חדשות ע"י ספק התיק הקליני שלהן. בנוסף,הקופות רוצות לעמוד בדרישות המטופלים לקבלת שליטה רבה יותר במידע הרפואי שלהם, לנגישות פשוטה יותר עבורם למידע ולפתרונות מותאמים אישית.כמובן שיש מורכבות, קיימים חששות מסוימים מהנגשת מידע למטופליםומהכנסת מידע חדש מגורמים חיצוניים לתוך התיק הקליני. יחד עם זאת, מהנסיון שנצבר עד כה, התוצאות מראות ששיתוף המטופל במידע ובתהליכי הטיפול מאפשר מעורבות גבוהה יותר של המטופלים וכתוצאה מכך טיפול יותר טוב.-
- לספקי התיק הקליני
ניצול הסטנדרט והקידמה שהוא מאפשר להרחיב את היכולות, לייצר ערך עבור הלקוחות, לבצע אינטגרציות פשוטות יותר של פתרונות והפרטה של חלק מהפיתוח. FHIRמאפשר מודולריות, יצירה פשוטה של ממשק שונה למשתמשים שונים, וכך גם בחינה השוואתית של אילו ממשקים מייצרים יותר ערך. בשורה התחתונה, ספק שידע לתקשר ולשתף מידע באמצעותAPI , יהיה מבוקש יותר.
- לרגולטורים
FHIR מאפשר כלים לבקרה טובה יותר על תהליכים ועל עלויות כלכליות, ואת שיפור איכות הטיפול .בארה"ב, יש ספקי תיקים קליניים מחוייבים לבנות ולהנגיש ללקוחותיהםAPI במטרה לקדם שיתופי מידע.-
- למטופלים
מטופלים מרוויחים משיפור בזרימת המידע וכתוצאה מכך, באיכות הטיפול. למשל, על ידי מניעתהתנגשויות בין טיפולים שונים ,מניעת מצבים של חוסריםבמידע עלההיסטוריה הרפואית, וכן הלאה. בנוסף,FHIRמאפשר שקיפות גבוהה יותר למטופלים לגבי המצב הבריאותי והטיפולים שניתנים להם
קהילת FHIR IL
בשנתיים האחרונות משרד הבריאות ביצע עבודת מטה יסודית ובבסיסה ההחלטה לקדם הטמעה של FHIR במערכת הבריאות ובתוך כך יצירת "Israel Core": בסיס להתאמת התקן לישראל. הוקמה קהילת FHIR IL על ידי ארגון 8400, משרד הבריאות, רשות החדשנות, ישראל דיגיטלית ג'וינט אלכא ויד הנדיב. הקהילה תומכת בבניית הCore ובקבוצות עבודה ופרויקטים להטמעת FHIR. הטמעת תקן ®FHIR בישראל נסמכת על תקן ®FHIR העולמי, תוך יצירת ההתאמות הנדרשות למערכת הבריאות המקומית. בשונה ממודלים "סגורים" לניהול נתונים, הרעיון המניע מאחורי ®FHIR הוא פיתוח רוחבי שנבנה מתוך קהילת המשתמשים עצמה (Bottom Up): ארגוני הבריאות, חברות טכנולוגיה כמו פאזלסופט, סטארט-אפים, אקדמיה, ממשלה ועוד. חברי הקהילה, המגיעים מדיסציפלינות טכנולוגיות ורפואיות, פועלים יחד כדי לייצר תקן מותאם לצרכים קונקרטיים. קהילות משתמשי FHIR פעילות במדינות רבות בעולם (בריטניה, אוסטרליה, גרמניה, הולנד, ארה"ב ועוד) וכעת גם בישראל.
פאזלסופט מהווה חלק פעיל ה FHIRIL בתור החלוצה בשימוש ב FHIR בישראל , זוכת מענק רשות החדשנות להטמעת פחטפורמת FHIR חדשנית להנגשת מידע רפואי מארגון הבריאות למטופל ולהעצמתו כבעל יכולת לשתף את המידע שלו עם צד ג'.
עִבְרִית 
English